- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק עמ"מ 1448/12
|
עמ"מ בית הדין הצבאי לערעורים |
1448-12
27.3.2012 |
|
בפני : סא"ל צבי לקח |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: עאיד מחמד סאלם דודין (דורא/ יתיר) עו"ד מחמוד ג'בארין |
: התביעה הצבאית עו"ד סרן יניב בר |
| החלטה | |
המערער נעצר ביום 9.8.11. הוצא נגדו צו מעצר מנהלי למשך ששה חודשים, ובעקבותיו נחתם צו מעצר מנהלי נוסף, שהאריך את מעצרו בששה חודשים נוספים. הצו המאריך הובא לביקורת שיפוטית ואושר ללא סייגים.
עיקר טענת ההגנה בערעור שלפניי נגעה לכך שהמדובר במי שנמצא בכלא תקופות ארוכות ומשמעותיות. מעצרו המנהלי הקודם הסתיים בתאריך 9.6.11, לאחר 44 חודשי מעצר מנהלי רצופים, וכאמור, כעבור חודשיים נעצר שוב. הסניגור טען כי הרקע למעצר הינו מכתב שיועד ככל הנראה למערער מטעם צאלח ערורי, שמחזיק כיום בתפקיד בכיר בחמאס, במטרה לשקם את תשתיות החמאס, ובכלל זה לחטוף חיילים. מי שאמור היה להעביר את המכתב, איימן אל עדם, לא העביר את המכתב. לטענת הסניגור, לא ניתן להאשים את המערער בכך שאדם אחר מבקש כי יחדש את פעילותו, כשהוא אפילו אינו יודע מכך. לטענת ההגנה, מלבד עניין זה אין דבר הקושר את המערער לפעילות אסורה, ועל כן אין הצדקה למעצרו המנהלי.
התביעה הצבאית סמכה ידה על החלטת בית משפט קמא, ובנוסף ציינה כי בעניינו של המערער התקבל מידע חדש, המחזק ואף מעצים את הסכנה הנובעת ממנו, ועל כן יש מקום לדחות את הערעור.
המערער עצמו העביר באמצעות בא כוחו מכתב בו מסר כי לאורך השנים הרבות בהן שהה בכלא, שימש כדובר של האסירים אל מול הנהלת הכלא, ועקב כך הפך להיות מוכר כבעל מעמד. לטענתו, אין לזקוף לחובתו את העובדה שהיה גורם מקשר אל הנהלת הכלא, בייחוד מכיוון שהיה תמיד גורם מתון ושקול. המערער עצמו טען כי אין לבוא אליו בטענות על פנייה מצד אדם (איימן אל עדם) שכלל לא הגיעה אליו והוא לא נתן את הסכמתו לפנייה זו.
לאחר הדיון במעמד הצדדים בחנתי את המידע החסוי בעניינו של המערער. אקדים ואומר כי החומר הגלוי שעניינו איימן אל עדם אינו המידע היחיד המתייחס למערער. הוצג בפניי מידע מודיעיני חסוי ממספר מקורות שונים, המלמדים כי המערער שב לסורו ולפעילות במסגרת ארגון החמאס כמעט מיד לאחר מעצרו.
המעצר המנהלי הנוכחי נובע מהעובדה כי המערער בחר להמשיך ולפעול במסגרת ארגון החמאס. המידע המודיעיני המצביע על כך הינו מהימן ומוצלב. כמו כן, המידע החדש שהתקבל לקראת הדיון, בפניי מחזק את הערכת המסוכנות שהייתה בבסיס הוצאת הצו ומעצים אותה.
בניגוד לטענות המערער במכתבו לבית המשפט ובניגוד לטענות הסניגור, כלל המידע בו מדובר מלמד כי המערער בחר שלא לנטוש את דרכיו ופעילותו במסגרת ארגון החמאס. הפעילות בה מדובר הינה פעילות מסוכנת והדרך למנוע אותה היא באמצעות המעצר המנהלי.
אשר על כן הערעור נדחה.
ניתנה היום, 27 במרץ 2012, ד' בניסן התשע"ב, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.
שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
